AWS: היכרות עם SxS – “השירותים הפשוטים” של אמזון – חלק א’

כללי
SxS הוא לא באמת מונח רשמי – “המצאתי” אותו לצורך הפוסט. מה שיש הוא:

  • Simple Notification Service (בקיצור: SNS)
  • Simple Queue Service (בקיצור: SQS)
  • Simple Workflow Service (בקיצור: SWF)
  • Simple Email Service (בקיצור: SES)
כל אחד מהשירותים הללו הוא פשוט למדי וממלא משימה בסיסית אחת, מצד אחד. מצד שני, אלו הן אבני בניין חשובות בבניין מערכות על גבי AWS.

Simple Notification Service

שירות SNS הוא שירות הודעות פשוט, מבוסס סכמה של Publish/Subscriber – כלומר: שליחת הודעת לערוץ מסוים (topic) מצד אחד, ורישום ע”י מנוי אחד או יותר לאותו ה topic – שיקבלו את ההודעות ב push. מנוי HTTP, למשל, יספק את ה endpoint המדויק אליו הוא רוצה לקבל את ההודעה.
מקור: אמזון
דפוס ה Publish/Subscriber בא גם לספק decoupling בין השולח לנמען (הם לא מודעים אחד לשני), וגם לספק שליחה של הודעה פעם אחת, והעברה שלה למספר נמענים, לפעמים בפרוטוקולים או פורמטים שונים של הודעה.
SNS מאפשר לשלוח הודעות בפרוטוקולים שונים, למנויים (Subscribers) שונים. הוא מבוסס push, מה שאומר שהודעות נשלחות למנויים ברגע שההודעה התקבלה (אין polling).
דוגמה נפוצה לשימוש ב SNS היא Monitoring של אירועים אפליקטיביים בשרתים (וריאציה מודרנית: שירותים). כשיש תקלה חמורה אנו יכולים לשלוח הודעה מהשירות שלנו SNS, שהוא מצידו ישלח הודעה לשירות ה monitoring שלנו + מייל + SMS לכונן שזמין באותו הרגע.
מן הסתם ההודעות בפורמט שונה, וכאשר שולחים הודעה ל SNS ניתן להגדיר כיצד תראה עבור מנויים מסוגים שונים.
הרישום של המנויים הוא בלתי תלוי בשירות ששולח את ההודעה, ונעשה ישירות מול SNS. אמזון משתמשת בעצמה ב SNS לתפעול AWS. לדוגמה, ניתן להירשם ב SNS להודעות על auto-scaling, הודעות על איבוד נתונים ב RRS של S3, או אירועים שונים ב RDS (בסיסי נתונים המנוהלים ע”י אמזון).
כלומר: SNS מספק לנו שירותים שליחת הודעות בפרוטוקולים שונים (מייל, SMS, וכו’), בזמינות גבוהה, ובצורה מנותקת מהשירות שלנו. השימוש ב SNS חוסך לנו את ההתעסקות עם הפרוטוקולים ועם ניהול המנויים.
ניתן לשלוח בהודעת ה SNS טקסט שונה לכל פרוטוקול של מנוי
(email-json הוא אימייל שנשלח בפורמט JSON ולא text-based).
SNS יודע לשלוח גם הודעות Push לשירותי מובייל (יכולת שנוספה בשלב מאוחר יותר):
  • Apple Push Notification Service (בקיצור: APNS)
  • Amazon Device Messaging (בקיצור: ADM)
  • Google Cloud Messaging for Android (בקיצור GCM)
  • וכמו כן, לשירותי ההודעות של מייקרוסופט (NPNS ו WNS), ושל Baidu (ענק החיפוש הסיני).
התעריפים של SNS נקבעים ע”פ כמות ההודעות שנשלחו לשירות, וכמות ההודעות שהוא שלח למנויים. התעריפים הם שונים למנויים מסוגים שונים: SMS או מובייל (יקר יותר), אימייל (באמצע), או HTTP/S (זול). הודעות שנשלחות ל SQS הן בחינם.

אמינות ההודעות

מה קורה כאשר נשלחה הודעת SNS ללקוח HTTP שכרגע אינו זמין? אולי השרת בדיוק נפל, או שהייתה תקלת רשת ששיבשה את ההודעה? במובייל ייתכן מצב זמני של ביטול הודעות push / הסרה והתקנה של האפליקציה (“Endpoint is disabled”).
עבור חלק מהודעות SNS (למשל SMS, או אימייל), איבוד של הודעה אחת מתוך אלף היא לא בעיה גדולה. במקרים מסוימים – זו דווקא כן בעיה, ואז נרצה לטפל בה.

ל SNS יש מדיניות שליחה מחדש (“Delivery Retry Policies”), המאפשרת להעלות את רף האמינות של ההודעות שנשלחות. לצורך עניין זה אתמקד בהודעות HTTP/S.

מבחינת SNS, הודעה נכשלה אם:

  • הנמען החזיר קוד HTTP מסדרת 5xx. (כאשר יש 404 או 403, זו לא ממש הצלחה, אבל אין כנראה טעם לנסות לשלוח מחדש את ההודעה).
  • עבר timeout של 15 שניות ללא תגובה מה endpoint.
  • תקלת תקשורת ברורה (תקלה בשליחת ההודעה, SSL certificate לא מתאים, וכו’).
אם ההודעה נכשלה ניתן לקבוע מדיניות של ניסיונות חוזרים לשליחת ההודעה.
סה”כ ייתכנו עד כ 100 ניסיונות, ובטווח של לכל היותר שעה.
ל SNS יש מודל של 4 שלבים של Retries, בכל אחד מהם ניתן לקבוע קצב retries ומספר ניסיונות שונה (“קודם תנסה בעדינות, אח”כ דפוק בפטישים!”). הגמישות היא רבה למדי.
את מדיניות השליחה-מחדש ניתן לקבוע ברזולוציה של מנוי.
קישורים מעניינים

Simple Queue Service

שירות המאפשר לנהל Queues (תורים), לשלוח ולקרוא מהם הודעות. זו צורת תקשורת מעט שונה מ SNS:

ההודעה נשלחת ל Queue, והשירות שמקבל את ההודעה שולף אותה ביזמתו מה Queue. לאחר שסיים לטפל בה – מוחק אותה (סדר זה נקבע בכדי לשמור על Data שלא יאבד). למבנה ה Queue יש כמה יתרונות:

  • איזון עומסים בין חלקים שונים של המערכת: כאשר קצב ההודעות מה Producer מגיע ב peaks – ה Queue יאזן אותם. השירות הצורך את ההודעות קובע את קצב העבודה לו הוא מסוגל להגיב – ולכן לא ייפגע מ Self Denial of Service.
  • מבנה ה Queue מאפשר לנתק, במידה מסוימת, בין זמן שליחת ההודעה – לזמן הטיפול בה. למשל: לשלוח הודעות ל Queue במשך כל היום אך להעלות ה Service  שמטפל בהן, רק למשך שעות הלילה – ואז לטפל בכל ההודעות באצווה.

לצורך שיתוף Queue בין כמה צרכנים (בד”כ מספר instances של אותו ה service) – לכל Queue מוגדר Visibility Timeout (ברירת מחדל = 30 שניות). אם הודעה נשלפה, היא נחשבת ל “in flight” ואז יש לשירות שאסף אותה 30 שניות למחוק אותה, או לבקש הארכה. אם לא עשה זאת – ההנחה היא שהוא “נכשל” בטיפול בה (למשל: קרס, איבד אותה, וכו’) ולאחר 30 שניות היא תהיה זמינה לאיסוף ע”י instance אחר.

ניתן לבצע חלוקת עבודה בין כמה instances, פשוט ע”י שיתוף של Queue ביניהם:

  • ניתן להאזין ל Alert על עומק ה Queue, ואם נראה שהשירות לא עומד בקצב – לייצר לו עוד instances. אם תרצו – אמזון תנהל התנהגות זו עבורכם בעזרת SQS Based Scaling.
  • בכדי לא לבזבז זמן על Polling, ה API של SQS תומך ב “Long Polling”. כלומר: קריאה ש”תתקע” למספר שניות שהוגדר, בהמתנה להודעה שאולי תגיע בזמן הזה – במקום לנסות שוב ושוב לבדוק האם ההודעה הגיעה.
הודעה שנאספה מספר פעמים, אך לא הצליחו לטפל בה – מסומנת כ”הודעה מורעלת” ומועברת ל Dead Letter Queue (אם הוגדרה מדיניות מתאימה).

הנה סיכום של כמה מההבדלים בין SQS ו SNS:

SQS תוכנן להיות אמין, זמין, ולא לאבד הודעות. החלטות התכנון הללו גרמו להעדיף שליחה של הודעה פעמיים, על פני איבוד הודעה. במקרים נדירים הודעה תתקבל מה Queue פעמיים, ועליכם לתכנן את המערכת שלכם שתוכל להתמודד עם מצב שכזה בצורה… חיננית – נקרא לזה.

עבור השגה של ה Scalability, אמזון מציע Soft-FIFO בלבד. כלומר: הודעות יהיו “בערך” First In-First Out, הסבירות שהודעה a תשלף מה Queue לפני הודעה b גדלה ככל שהודעה a נשלחה זמן גדול יותר לפני הודעה b. ערבוב בין הודעות שנשלחו בזמן קרוב מאוד – הוא יחסית צפוי. ערבוב בין פרקי זמן ארוכים יותר (מספר שניות) – הולך והופך נדיר.

גודל ההודעה האפשרי הוא של 256KB.

ההגדרות של Queue, ב SQS

SQS הוא לא שירות יקר, אבל ניתן לחסוך עוד בעלויות ע”י שליחה של אצוות של עד עשר הודעות, במחיר של שליחת הודעה אחת – כל עוד הגודל הכולל של ההודעות באצווה לא גדול ממחסום ה 64KB.
אמזון מספקת ספרייה בשם AmazonSQSBufferedAsync client שמסייעת לנהל את האצוות, כמעט לבד, עבורכם. כרגע היא זמינה (ככל הידוע לי) רק בSDK לג’אווה.

אמזון מציעה מיליון בקשות ל SQS בחודש (לחשבון, בעת כתיבת פוסט זה), קריאה, כתיבה או מחיקה – בחינם. המחיר של כל מליון בקשות נוספות ל SQS הוא כחצי דולר.
אמנם גודל ההודעה המרבי הוא 256KB, אולם אמזון מחשיבה בקשות הגדולות מ 64KB, לצורכי תמחור, כבקשות נוספות. למשל: קבלת הודעה בגודל של 150KB – תחשב בתמחור כ 3 בקשות, למרות שנעשתה קריאת HTTP יחידה.

SQS vs. Kinesis
אמזון הציגה לאחרונה שירות נוסף בשם קינסיס (פירוש השם: “תנועה”) – שגם הוא מספק ניהול Queues, אמין, זמין, היכול לתמוך ב Scale גבוה. קינסיס הוא “חיקוי” של Apache Kafka, עם כמה שינויים קלים.

מצד אחד – באמזון טוענים ש “SQS יכול לעמוד בכל Scale”.
מצד שני – בעוד SQS הוא מנוהל לחלוטין יש לו כמה “כאבי ראש” שיש להתמודד איתם:

  • עליכם לנהל את ה shards אליהם מחולק ה Queue – בכדי להגיע Scale. כל shard מוגבל לטיפול של אלף הודעות בשנייה.
  • קינסיס הוא “פחות realtime-י”: הוא לא יאפשר לתשאל על הודעות חדשות (לכל shard) יותר מ5 פעמים בשנייה (כן, הוא סופר).
  • הנתונים נשמרים על קינסיס כ 24 שעות (מול 14 ימים של SQS).
  • גודל הודעה בקינסיס מוגבל ל 50KB (מול 256KB של SQS),

למה, אם כן, להשתמש בקינסיס ולא SQS?!

על הבדל מהותי אחד, ניתן ללמוד מתוך התמחור של קינסיס:

  • כ 2 סנט לכל שעה בו השירות פעיל, ולכל ~7GB של הודעות שנשלח. כלומר: ~10GB כל שעה, לאורך 24 שעות = 24*2*2 = בערך 1$.
  • כ 3 סנט לכל מיליון פעולות כתיבה ל Queue. כלומר: ~10GB כל שעה, לאורך 24 שעות = בין 15 סנט ל ~7 דולר, תלוי בגודל ההודעות.
  • שימוש ב SQS לתעבורה דומה יעלה בין 10$ ל 360$ (חישוב אצבע, תלוי בגודל ההודעות, שימוש באצוות, וכו’).
הבדל נוסף הוא שבקינסיס לא מוחקים הודעה שהתקבלה. אם משהו השתבש בשלב מאוחר יותר ב flow טיפול ההודעות, ניתן “להחזיר את המצביע” כמה שעות לאחור ולהתחיל את התהליך מחדש. כמובן שיש לתכנן את המשך ה flow באופן שיוכל להתמודד עם מאסה של הודעות שנשלחו שוב.
בקיצור: קינסיס (כמו קפקא) היא תשתית שנכתבה להעביר אצוות גדולות מאוד של הודעות – בצורה יעילה, בד”כ: נתונים ב flow של Data processing. אם אתם שולחים GBs של נתונים, מסביב לשעון, כנראה שגם SQS יוכל לספק את השירות – אבל קינסיס עשויה להיות זולה משמעותית ולהתאים יותר לתהליך.

סיכום

בחנו שני שירותים פשוטים, אך חשובים מאוד של AWS: שירות ההודעות, ושירות ניהול התורים.
בפוסט הבא נבחן את שני השירותים האחרים: שירות הדואר האלקטרוני, ושירות ה workflows.

שיהיה בהצלחה!

Published

4 תגובות בנושא “AWS: היכרות עם SxS – “השירותים הפשוטים” של אמזון – חלק א’”

  1. You have a small typo\”מחיר של כל מליון בקשות נוספות ל SQS הוא כחצי דולק\”Great blog by the way!

    הגב

  3. הי ליאור, בלוג מעולה, אני קוראת בו מלא לאחרונה. שאלה, האם ה SQS יכול להחליף את ה RabbitMQ?

    הגב

  4. היי ענת, טוב לשמוע ממך!תודה רבה!SQS מכסה תחום דומה ל RabbitMQ אם כי הוא פשוט, ויש לו אולי עשירית מהיכולות של RabbitMQ.במקרים רבים זה ייתרון – הוא פשוט וממוקד, וקשה ללכת איתו לאיבוד. בקיצור: אם כל מה שאתם צריכים נמצא ב SQS – אז כן.

    הגב

השאר תגובה