גם "Data Science בשקל" – יכול להיות שווה הרבה! (על Tableau)

נתונים של מערכת הם לרוב משאב שלא מוצה.

היכולת לחקור את הנתונים ולהוציא מהם תובנות מפתיעות – היא מסלול מצוין להשיג impact אמיתי.

למשל:

  • למצוא קשרים לא-צפויים בין נתונים, למשל: הידע שכרטיסי אשראי עם מאפיינים מסוימים אחראים לפי-19 הונאות משימוש בכרטיסים אחרים – הוא ידע שניתן להפוך אותו ליתרון עסקי.
  • היכולת לזהות שתקלה או מצב עומד להתרחש בעזרת סדרה של נתונים מקדימים.
  • היכולת לזהות שמקרה קצה מסוים לא מתרחש או כמעט ולא מתרחש – הוא הזדמנות לקחת החלטה במערכת ולא לתמוך במקרה הזה / לבצע אופטימיזציה עסקית או של ביצועי המערכת.
הדרך להשיג ידע שכזה היא לא קלה, ולרבות מההצלחות להשיג תובנה משמעותית – קודמים כמות ניסיונות כושלים.
בעקבות הטרנדים החמים היום של "Big Data" ושל "AI/ML" – מפתחים רבים מחליטים להשקיע ולהעשיר את הידע שלהם בכיוונים של Data Science.
לפעמים זה ידע תאורטי, לפעמים זו התנסות בסיסית ביצירת רשת ניורונים או Random forest.
בעזרת הטכנולוגיות הללו, נעשים בעולם דברים מדהימים – ואותם אנשי-תוכנה מקווים להגיע להישגים באזורים שלהם.
אני חושב שזו טעות טקטית נפוצה:

  • Data Science, בעיקרML ובמיוחד Deep Learning – הם תחומים עם עקומת למידה תלולה למדי, עדיין.
    • איש תוכנה יכול להשקיע עשרות ומאות שעות בלמידה ופיתוח skill – שעדיין יהיה בסיסי מאוד, יחסית למי שעוסק בתחום במשרה מלאה. לא יהיה לאיש התוכנה יתרון יחסי ברור מול איש-מקצוע ב Data Science, במיוחד לא כזה עם ניסיון לא-מבוטל.
    • אני מעריך שככל שהזמן יעבור – יהיה קל יותר ללמוד וליישם פתרונות Data Science, כך שייתכן ש 100 שעות למידה היום – יהפכו ל 20 שעות למידה בעוד 5 שנים. חלקים רבים מהידע שנלמד היום – יהפכו לכמעט-לא-חשובים, עבור מגוון נפוץ של יישומים / בעיות.
  • דווקא שיטות "פחות-מתוחכמות" של Data Science עשויות להניב לאיש התוכנה יתרון יחסי: שיטות כגון שאילתות SQL, סקריפטים שמעבדים ומנתחים נתונים, או כלי ויזואליזציה.
    • התחומים / שיטות הללו מפותחים כבר מאוד – קל ללמוד אותם מהר, ויש מגוון רחב מאוד של כלים ופרקטיקות שתומכים בהם.
    • יש כאן יתרון יחסי ברור של איש תוכנה המכיר את המערכת מקרוב:
      • הוא מבין את הנתונים (או לפחות חלקים מהם) – בצורה עמוקה.
      • נתון שאינו מכיר – הוא יכול למצוא את הקוד וללמוד בדיוק כיצד הוא מתנהג.
      • הוא יכול להוסיף נתונים ולטייב נתונים, ולהבין בצורה מהירה מה המורכבות של שיפור / טיוב נתונים שכאלו.
        • מה הבעיה ללכת לקוד ולבצע עוד כמה בדיקות / להזיז מקום את הקוד שאוסף נתונים – כך שיהיה מדויק יותר? – לאיש Data Science זוהי מלאכה קשה מאוד.
ארצה להציג דוגמה לשימוש בכלי Data Science "פשוט", שאינו קשור ללמידת מכונה או "Big Data". ספציפית, אסקור כלי בשם Tableau שאני משתמש בו לאחרונה.
Workbook לדוגמה מ Tableau Public
מקור: https://public.tableau.com/en-us/s/gallery/books-made-movies

למה טאבלו (Tableau)?

טוב, אז יש מגוון רחב של כלים לשליפה והצגת נתונים.
הכלי הבסיסי ביותר הוא client (למשל SequelPro או HeidiSql) – שאני מניח שכולנו עובדים איתו, מידי פעם.

אין דרך טובה לנהל את השאילות, ורבים מאיתנו מנהלים קובץ בצד שבו רשומות שאילתות SQL שאנו מעתיקים ומדביקים בכדי להריץ.

אין תחליף לכלי להרצת SQL (או שפה אחרת של בסיס הנתונים) – אבל כאשר אנחנו רוצים לחזור לנתונים, או לשתף אותם – זה לא מספיק טוב.

השלב הבא או כלים שינהלו את השאילתות עבורנו, יריצו אותם מדי פעם, וגם יאפשרו לשתף את התוצאה עם אנשים אחרים.

כלים דיי ידועים הם MyDBR או Redash (הישראלי / של יוצא GetTaxi) – שהם טובים ופשוטים, וקל מאוד להתחיל לעבוד איתם בזמן קצר.

אני אכתוב על Tableau שהוא "כלי BI", כלומר שהוא יקר יותר (תשלום ע"פ מספר משתמשים, 30-70 דולר בחודש למשתמש), וההטמעה שלו היא מורכבת יותר.

Tableau הוא אחד כלי ניתוח-הנתונים הפופולריים בזמן כתיבת פוסט זה, והוא נחשב כחזק יותר בתחום הוזיאוליזציה (ולא דווקא ניתוח נתונים מורכב). עבור ניתוחים מורכבים יותר, ניתן להשתמש בטאבלו בשפת R, בעזרת אינטגרציה למנוע הרצה של השפה.

בחרתי לדבר דווקא על Tableau כי זה כלי שנבחר לעבודה במקום העבודה הנוכחי שלי. יש לנו גם Redash – אבל בטאבלו אפשר לעשות יותר.
יש עוד סדרה של כלים דומים ל Tableau, כמו MicroStrategy, Qlik, או SiSense (גם חברה ישראלית). הכלים הללו, כמובן, הם לא שקולים לגמרי – ולכל כלי יש את החוזקות היחסיות שלו.

עוד נקודה שכדאי לציין כבר עכשיו היא שאין כלי BI מושלם. קל לדמיין כלי אולטימטיבי – אבל קצת יותר קשה לפתח אחד (אני מניח). לכל כלי שאי-פעם נחשפתי אליו היו גם צדדים מוגבלים ומעצבנים.

לטאבלו יש כמה גרסאות, אך אני רוצה לציין את החשובות שבהן:

  • Tableau Desktop – אפליקציית Desktop לזריזות וגמישות מרביים. זה הרישיון היקר יותר.
  • Tableau Server – גרסה וובית ומצומצמת יותר של גרסת ה Desktop. השיתוף הוא קל יותר – והרישיון עולה כחצי מחיר. רישיון של Tableau Desktop כולל גם רישיון ל Tableau Server על מנת לשתף את המידע.
  • Tableau Public – גרסה חינמית של ה Desktop, שניתן להשתמש בה רק מול שרת ציבורי של טאבלו בו הנתונים יהיו נגישים לכל העולם, וכמות מוגבלת של נתונים (15 מיליון רשומות).

ב Tableau Public אתם יכולים להגביל את הגישה של משתמשים אחרים לנתונים / לקוד המקור (ה Workbook) – אם כי משתמשים רבים מתירים את ההורדה.

בכל מקרה, זו בהחלט לא סביבה מתאימה להעלות מידע רגיש עסקית – כי בעקבות תקלה מישהו יוכל לגשת למידע הזה, ורמת האבטחה – לא מובטחת.

עבור ניתוחים שלא רגישים עסקית / שלא אכפת לכם שיחשפו – זהו כלי רב-עוצמה, וחינמי.

כמה טיפים חשובים על טאבלו שיאפשרו לכם כניסה מהירה יותר

Undo הוא חברכם הטוב 

ויזואליזציה, בליבה, היא עיסוק של הרבה ניסוי-וטעיה.
לטאבלו יש "אינטליגנציה" מסוימת שהוא ידע לנחש למה התכוונתם ולעשות זאת עבורכם – חוץ מהמקרים שלא, ואז הוא יכול לסבך דברים. צעד אחורה (Undo) – יפתור את הבעיה. טאבלו שומר היסטוריה ארוכה של כל הצעדים שנעשו, וחזרה אחורה היא פעולה נפוצה ושימושית בזמן העבודה.

להבין את ההבדל בין Measures ל Dimension

זה קצת מבלבל בהתחלה:

  • Measure הוא נתון שאנו רוצים להציג אותו, או בד"כ – Aggregation שלו (כמו SUM, AVG, אחוזון מסוים, וכו'). מכירות, אחוז הצלחה, וזמן ריצה – הם measures קלאסיים.
  • Dimension הוא נתון שלפיו אנחנו רוצים לפלח את הנתונים ולהציג אותם כשורה / עמודה / אזור בגרף.
    למשל: תאריך (שנה / חודש / יום), מיקום גאוגרפי, קטגוריה, סטטוס (הצלחה / כישלון) וכו' – הם dimension קלאסיים.
איך יודעים מה זה מה? – זה לא כ"כ חד משמעי.

טאבלו ינחש בצורה "תבונית" מה הוא מה – ויקטלג לכם אותם ב Data pane:
טאבלו יטעה מדי פעם – ויהיה עליכם לתקן אותו, ע"י פעולות ה"Convert to Measure" או "Convert to Dimension".
Measures יהיו בד"כ מספרים – עליהם באמת אפשר לבצע Aggregations.
Dimension יהיו בד"כ מחרוזות ותאריכים.
אבל מה אם אני רוצה להשתמש בנתון מספרי טהור, כמו זמן ריצה – כ dimension? לדומה להציג תהליכים מהירים ואטיים בנפרד?
במקרה הזה עליכם ליצור Bins (בתפריט של פריט המידע: …create/bins), שהוא בעצם שדה חדש המקטלג טווחים של הנתון (הרציף, עם אינספור ערכים) שבחרתם.
בטאבלו, כחצי מהזמן שמשקיעים בויזואליזציה יהיה בארגון הנתונים בצורה שטאבלו ידע לעבוד איתם בצורה נכונה. זה תהליך של ניסוי-וטעיה, שמתרחש תוך כדי בניית הויזואליזציה.

לטובת טאבלו שלאחר שרוכשים קצת מיומנות, ובהנחה שמכירים את הנתונים – בשעה של עבודה אפשר ליצור Dashboard אטרקטיבי ושימושי על מידע דיי מורכב.

להבין את ההבדל בין Columns, Rows, ל Marks

גם זה מאוד בסיסי, אם כי מעט מבלבל בהתחלה.

הכי פשוט וטוב הוא להתחיל ממבנה של טבלה, בלי קשר לצורת הויזואליזציה שאתם רוצים להשיג בסוף (נניח: treeMap).

באופן הזה מאוד קל לחשוב על טורים ועמודות כמימדים שונים בהם אתם עושים חישוב – ו marks – כנתונים (measures) שאותם נרצה להציג:

טור ושורה הם שני מימדים שמאוד קל להבין במבנה של טבלה.
הרבה פעמים נרצה 3 ויותר מימדים.

הנה הוספתי לטבלה הנ"ל עוד שני מימדים נוספים:

ההפרדה בין עמודות ושורות היא פחות חשובה, ההפרדה החשובה היא בין מימדים ל Marks, שלרוב יהיו גם מימדים ו measures.

עמודות ושורות קובעים סדר הויזואליזציה: בטבלה הם קווי רוחב ואורך בלבד. הנה אפשר בקלות להפוך ביניהם (ובין ראשי/משני):

Customer הוא אחד ה Segments, ומתחתיו ניתן לראות את השנים.

בויזואליזציות אחרות, הם ההבחנה בין טור ועמודה – עשויים להיראות קצת אחרת.

היבט חשוב של ה Marks הוא שאני יכול להוסיף כמה measures שיוצגו במקביל, באופנים שונים.
זוהי דרך נהדרת להציג יותר נתונים על אותה הויזואליציה – דרך שלרוב לא זמינה בכלים פשוטים יותר.

הנה אותה הטבלה בדיוק, כאשר אני מציג כ 3 measures כ marks שונים:

  • סכום העסקאות – כגדול הסימון (עיגול).
  • מספר העסקאות – כטקסט (label). הביטוי CNTD הוא קיצור של Count Distinct.
  • אחוז הרווח – כצבע (gradient), כאשר כחול הוא רווח, וכתום הוא הפסד. כתום גדול = הפסד גדול!

האם זה נכון להציג את סכום העסקאות כעיגול, כמספר? – בוודאי! תלוי במה שחשוב לנו להתמקד בו. אם אנחנו רוצים לאתר מהר אזורים בהם צריך לשפר את המכירות – סכום העסקה הוא החלק הפחות משמעותי.

עוד Marks שניתן להשתמש בהם הוא סוג הצורה (בשימוש ב Shapes) או tool-tip שמופיע ב popup כאשר מצביעים על האיבר.

Show Me הוא כלי חשוב – לא רק למתחילים!

פריט מידע מבלבל ושקל לשכוח הוא לאיזה מבנה נתונים מצפה כל סוג של גרף.
למשל: אני רוצה לייצר היסטוגרמה של המכירות, לאלו סוגי נתונים אני זקוק?

בפינה הימנית עליונה נמצא כפתור Show Me – שעוזר לי לדעת למה אני זקוק.
עבור היסטוגרמה, אומרים לספק measure אחד (קל!) – ומודיעים לי שטאבלו ייצור bin field מתאים. יש גם אזהרה שלא כל measure יעבוד.

אני זורק את ה measure של Sales לאחד המימדים (עמודות או שורות – לא משנה) – טאבלו אוטומטית מנחש שאני רוצה לעשות לו aggregation של Sum.
אח"כ אני לוחץ ב Show Me על גרף ההיסטוגרמה – ומקבל את התוצאה הבאה:

הערה: שיניתי את השנתות של ציר ה Y ל logarithmic scale – אחרת היה קשה להבחין בערכים השונים.

טאבלו ייצר לבד bin field עם מרווחים אחידים. אני יכול לערוך אותו או להחליף את המימד שלפיו אני רוצה ליצור את הקבוצות בהיסטוגרמה.

מה הצבעים ירוק וכחול אומרים?

טעות נפוצה היא לחשוב ששדה כחול הוא מימד, ושדה ירוק הוא measure. לרוב אחד מימדים יהיו כחולים ו measures – ירוקים, אך זו לא הסיבה. הצבעים ירוק וכחול מסמלים שדות רציפים או בדידים – כיצד על טאבלו להתייחס אליהם.

כמו מימדים ו measures – ניתן בקלות לשנות את סוג השדה.
התכונה של רציף/בדיד משפיעה על סוג הויזואליזציות הזמניות, והמראה שלהן, וגם על ניתוחים מורכבים יותר.

למשל: אם ציר ה X שלכם הוא חודש בשנה, ומופיעות שנתות לערכים 0 ו 13 – זה בגלל שהתאריך הוא שדה רציף. הפכו אותו לבדיד – וזה יסתדר.

השתמשו ב Calculated Fields

אופן חשוב בו ניתן לעבד נתונים היא Calculated Fields.
שימוש פשוט הוא פעולה חשבונית כזו או אחרת (חיבור, חיסור, חילוק), אבל אפשר גם לפתור בעיות יותר משמעותיות בטאבלו בעזרת calculated fields.

למשל, הנה סקריפט פשוט שיוצר מימד חדש מכמה שדות (שמותיהם – בכתום):

היה לי קשה יותר לבנות את המימד הזה בדרך אחרת / SQL query.

לטאבלו יש רשימה של פונקציות זמינות, ותחביר שמזכיר כתיבת פונקציות ב SQL – בהם ניתן להשתמש ב calculated fields. שימו לב שחלק מהפונקציות זמין רק מול data sources ספציפיים כמו Hive או Google BigQuery (המספקים את הפונקציות בצורה טבעית)

עבור חישובים מורכבים יותר אפשר להשתמש בשפת R – שפת תכנות לכל דבר ועניין.
כדי לכתוב Calculated Fields בשפת R יש להתקין מנוע חישובי בשם RServe המריץ את R. טאבלו ישלח את הנתונים ל RServe – שיבצע את החישוב של השדה הנתון – ויחזיר את התוצאות.

SCRIPT_STR(`substr(.arg1, regexpr(" ", .arg1) -1 )`, ATTR([Business Name ]))

הפונקציה SCRIPT_STR שולחת ל R ביטוי בשפה העטוף במירכאות + פריט המידע שאותו יש לעבד – ומחזירה תשובה מסוג מחרוזת. האינטגרציה היא סבירה – אבל לא מצוינת. למשל: איתור תקלות היה יכול להיות פשוט בהרבה.

השתמשו ב Filters

בכל ויזואליזציה – ניתן "לגרור" שדות לאזור ה "filters" ולסנן לפי ערכים מסוימים של השדה הזה. זה שימוש אחד ויעיל ל Filters.

שימוש נוסף חשוב הוא ב Dashboards, כאשר אני מצרף כמה ויזואליזציות ובמקום אחד יכול לפלטר את כולם באותה הצורה. מה שנחמד שה Filters ב Dashboard מופיעים ב View Mode (אם לא סילקנו אותם משם) – וכך הקהל הרחב של המשתמשים יכול להשתמש בהם, מבלי להכנס לעומק ה Data Model.

הנה דוגמה של Dashboard פשוט שיצרתי מ-2 הויזואליזציות הנ"ל:

הוספתי Filter דרך אחד מהויזואליזציות (תפריט = חץ למטה/filters – מציג לי את כל המימדים / measures שבשימוש ולכן ניתן לפלטר לפיהם).

בשלב הבא, אני משייך את הפילטר (דרך התפריט שלו) – לכל הנתונים על ה Dashboard:

עכשיו אפשר לראות שצמצום השנים בעזרת הפילטר – משפיע על כל הנתונים ב Dashboard. איזה יופי!

סיכום

אני באמת מאמין שיש פוטנציאל לא-מנוצל בקרב מפתחים בשימוש בכלי ניתוח נתונים "פשוטים" יחסית. טאבלו, למשל, נראה מורכב במפגש הראשון – אך אני מאמין שבעזרת כמה הטיפים שנתתי – אפשר להתחיל ולעבוד בו דיי מהר.

הוא כלי רב-עוצמה, אך לא מורכב כ"כ לשימוש.

ספציפית לגבי ויזואליזציה: אפשר לצפות בנתונים בצורת רשימה / תוצאות שאילתה של בסיס הנתונים עשרות פעמים ובקלות לפספס התנהגויות חריגות ומעניינות. לויזואליזציה יש כח אדיר בחשיפת התנהגויות שקשה לזהות אותן באופן אחר – אם מגדירים את הויזואליזציה בצורה נבונה.

נראות היא תכונה חסרה בעולם התוכנה והנתונים – ויש פה פוטנציאל להשיג impact ולשפר דברים בצורה משמעותית.

שיהיה בהצלחה!

תגובה אחת בנושא “גם "Data Science בשקל" – יכול להיות שווה הרבה! (על Tableau)

השאר תגובה