דפוס עיצוב: מתכון [מהקשור?]

בפוסט הקצרצר הבא אני רוצה להציג דפוס עיצוב שמצאתי כמעניין:

מתכון

כיצד כדאי לתאר פעולה שחוזרת על עצמה מספר פעמים, ומכילה הוראות עבודה – בצורה הטובה ביותר לצריכה (consumption)?

הנה דוגמה:

"אלוהים ישמור! מתכון ב Excel?!"

ובכן.. אני מציע לכם לנסות כאן מעט גמישות מחשבתית. כמה הסברים על הפורמט:

  1. הרכיבים רשומים כשורות, בעוד הפעולות (על מקבץ רכיבים) מופיעים כעמודות נוספות (B עד E – בדוגמה הזו).
    1. פעולות מקדימות ארוכות מצוינות על שורה מלאה לפני שאר הרכיבים. (לדוגמה: שורה 3).
    2. הפורמט מאפשר לתאר בצורה אינטואטיבית פעולות שניתן לבצע במקביל (למשל: מנה עיקרית ורוטב).
  2. כמה כללים נוספים:
    1. הקפידו ששם הרכיב יהיה בתחילת המשפט (עמודה A) – ולא באמצע או בסוף. כך קל יותר לאתר אותו בסריקה מהירה.
      1. את הכמויות (מספרים) ניתן לציין גם בסוף. אם הם מופיעות בהתחלה – עדיף להשתמש בספרות ולא במילים (יקל על המוח לדלג עליהם בזמן הבישול)
    2. השתדלו לציין כמויות בצורה מדידה ומדויקת. אם חוזרים למתכון לאחר זמן ארוך, ביטויים כגון "בנדיבות" עשויים להתפרש לגמרי אחרת.
    3. הציבו את ההכנות הארוכות בפעולה לפני ההכנות הקשות בפעולה. למשל: "לקצוץ שום" היא בהחלט פעולה ארוכה יותר להכנה מאשר "הוספת מים".
    4. תקנו את המתכון ושפרו אותו. כמובן.
מה היתרונות, של דפוס העיצוב (/שימוש) הנ"ל?
  • מתכון משמש אותנו ב-2 תסריטים: 1. קניית הרכיבים   2. הבישול עצמו.
    • בשני התסריטים הללו אין לנו הרבה זמן וטקסט ארוך מגביר את הסיכוי ל"פספוסים".  הפורמט הנ"ל משפר את הקריאות ויכולת המעקב, גם כשיש לנו מעט קשב. כלומר: הוא read optimized.
  • מתכון (מוצלח) נכתב פעם אחת, אך נקרא עשרות פעמים. כאשר מתכון מוכיח את עצמו כמוצלח – שווה להעביר אותו לפורמט הנ"ל (השקעה שתחזיר את עצמה לאורך זמן).
    • ברור שתיאור מתכון בפורמט הנ"ל ידרוש השקעה של כמה דקות.
  • כמובן שיש כאן אלמנט ברור של DRY. כאשר כותבים את שמות הרכיבים גם ברשימת הקניות וגם מתוך התפריט אז:
    • זה גם גוזל יותר מקום (בקטנה)
    • כאשר מבצעים שינויים / מציעים רכיבים חלופיים – ציון שלהם רק במקום אחד עשוי להיות מבלבל. מניסיון.

סיכום

"המתכון" הוא דוגמה מעניינת ליישום דפוס עיצוב – בתחום שאיננו הנדסת תוכנה. "דפוסי העיצוב", למי שאינו זוכר, צמחו מתוך תחום האדריכלות – ורק משם הגיעו לתוכנה.
מצאתי את הדפוס הנ"ל מעניין, גם לאנשי תוכנה, ולכן כללתי אותו בצורה חריגה בבלוג (תחת תווית "מהקשור?" – כמובן).
כן, ניתן להנדס גם תהליכים יומיומיים. זה עשוי להישמע פחות רומנטי, אך אני מצאתי את הפורמט הנ"ל דווקא מהנה. הכל במידה.
אם הרעיון מצא חן בעיניכם, האם "תעזו" לנסות ולהציע אותו לאמכם, או קרוב משפחה אחר?
אם העזתם – שתפו מה היו התגובות 😀
שיהיה בהצלחה!