בפוסט זה אני רוצה להציג מודל מעניין ושימוש לגבי החלטה לגבי קידום ו/או גיוס עובדים. דיסקליימר: הפוסט הזה הוא יותר ניהולי מאשר טכנולוגי. נפתח בציטטה:

אפשר להתווכח על סדר התכונות שהוק מכתיב (יושרה, הנעה-עצמית, יכולת, הבנה, וידע), אך המאפיין החשוב ביותר בטקסט הוא מיקומו של הניסיון – אחרון.

"ניסיון קל לרכוש וליישם בצורה נכונה – כאשר התכונות האחרות נתונות". ההיפך – לא בהכרח נכון.
או כמו שאומרים בעגה הצבאית: "קשור חמור לעמוד כמה שנים – והוא יהפוך לרב-סרן" [א].

ההמלצה לגייס ו/או לקדם אנשים ע"פ ניסיון, כי הרי זו "ההוכחה" שהם מסוגלים לבצע את המצופה מהם – היא לא מופרכת, וזו עדיין עצה מקובלת.
השאלה היא עד כמה באמת אנחנו יכולים להבין מה הניסיון הזה כלל באמת – מעבר לנרטיב כזה או אחר:

• אם אנחנו קרובים למועמד ויכולים לעמוד על טיב הניסיון – זה דבר אחד.
• אם אנחנו שומעים "סיפור" – זה דבר אחר.

האם שינוי הוא קשה?

חברת הייעוץ ghSmart, המתמחה בתהליכי גיוס, פיתחה מודל בשם מודל החשילות (Malleability).
המודל הזה בא לעזור ולנבא אלו תכונות סביר יותר שמועמד יוכל לשנות / להתאים לתפקיד החדש – ואלו פחות.

מודל החשילות בא לסייע בדילמה: "הבחור הזה נראה לי ממש מתאים חוץ מא' וב' – כמה סביר שהוא יתאים את עצמו לתפקיד?"

כמטאפורה:

• הענפים והעלים הם החלק הכי פשוט לשינוי בעץ: לדוגמה – העץ משיר את עליו ע"פ עונות השנה המשתנות.
• הגזע הוא קצת יותר קשה לעיצוב: אבל אור שמש ורוחות, יכולים לגרום לגזע להתעקל עם הזמן – לצורה שתטיב עם העץ.
• השורשים מחופרים היטב באדמה, וכמעט כמעט שלא משתנים לאחר שצמחו. במקרים קיצוניים בלבד – ייתכן בהם שינוי.